יום חמישי, 20 בדצמבר 2018

החג של סבאס הקדוש

סבאס, או בכינויו מר סבא, הגיע בגיל 18 אל ירושלים (שנת 456) וכבר אז נחשב כעילוי. הוא נמשך אל המדבר ושם בעקבות רצף אירועים וסיפור חיים מרתק הפך לאחת הדמויות המרכזיות והמשפיעות ביותר על נזירות במדבר יהודה.
השפעתו הגיעה עד חצר הקיסרות הביזנטית והובילה אל תקופת פריחה של הנזורה.
כ-70 מנזרים נבנו ברחבי המדבר אך אין ספק שהמרהיב מכולם הוא זה שקרוי על שמו של סבאס ובו שוכנות עצמותיו - מנזר מרסבא.
המנזר על צלע ההר

זהו גם אחד מהמנזרים המאויישים ברציפות מהקדומים בעולם, כ-1500 שנה.
פעם בשנה מציינים הנזירים במנזר מרסבא שבלב מדבר יהודה, את חגו של המייסד, סבאס הקדוש. בשיאו של הטקס המרשים מדליקים עם חשיכה מאות נרות במצוק נחל קדרון מול המנזר.

יצאנו השנה לראות.
הלכנו 13 ק"מ בנוף התנ"כי של המדבר "של העיר הקדושה", התפתלנו מין מצוקיו של נחל קידרון ואז בלי כל הכנה מוקדמת נחשף מולנו המנזר במלוא הדרו.
חזיון האורות עם חושך הפך את המסע לחוויה רוחנית שלא ניתן לתאר אותה במילים גשמיות...

חזיון האורות לכבודו של סבאס

בשנה הבאה יוצאים שוב – הפעם כולם מוזמנים!

יום שלישי, 6 בנובמבר 2018

לידה ניסית, "כנסיית בית כנסת" וחתיכת קפיצה!


לידה ניסית, "כנסיית בית כנסת" וחתיכת קפיצה!
מבט על הר תבור ובקעת כסולות מהר הקפיצה
בכל שנה מגיעים לישראל מעל מיליון עולי רגל נוצרים. הם מבקרים במעין יקום מקביל לעולם שלנו, רובינו לא מכירים את המקומות שהם באים אליהם ועוד פחות מכירים את הסיפורים שלהם.
יצאתי עם קבוצת ישראלים אל נצרת לבקר בכנסיית הבשורה, מהכנסיות המרשימות בארץ ולנסות להבין איך זה שהבשורה קרתה בנצרת אבל ישוע נולד בסוף בבית לחם...
ומה הקשר בין ישוע ואלישע הנביא?
 ולמה אין נביא בעירו... ?
על הדרך גם הספקנו לבקר בכנסיית-בית כנסת (כן, יש דבר כזה) וגם במסגד.
מי לוחצים ידיים? ולמה צריך פסל לציין זאת?
        
               
מרים וישוע עם עיניים מלוכסנות - מה קורה פה?


    

יום חמישי, 6 בספטמבר 2018

ראש השנה היהודית, שיחול בעוד כמה ימים, זו הזדמנות נהדרת לסיפור על הקשר בין ה-הייטק הישראלי ללוח השנה היהודי וגם הזדמנות לשאלה מהותית שהגיע הזמן לשאול...

גלויה לראש השנה תש"י (מתוך אוסף ישראליאנה של הדי אור)


החג, ראש השנה, אינו מופיע בתנ"ך – זהו למעשה חג שהמציאו חז"ל.
חג זה נקשר ליום תרועה המופיע בספר דברים: "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם".

רגע, איך האחד לחודש השביעי קשור לראש השנה (שהרי הוא האחד לחודש הראשון)?
אני מניח, שרבים מכם יודעים לומר, שבימים ההם החלו לספור מחודש ניסן וכך תשרי הוא החודש השביעי (ולכן האחד לחודש תשרי הוא ראש השנה).

עכשיו בואו נשאל כמה שאלות:

איך יכול להיות שהלוח היהודי אינו הלוח המקראי?!?
איפה מסופר בתנך על קידוש ראש החודש ע"פ מולד הירח? איפה מוזכר תהליך עיבור השנה (הוספה של חודש 7 פעמים ב-19 שנים)?
שאלות קשות? בואו נלך על משהו יותר פשוט – איפה נאמר כמה ימים יש בשנה?

התשובה היא אחת לכל השאלות: לא מסופר, לא מוזכר, לא כתוב.

זה קצת מוזר, כי גם בימינו אבל בעיקר בעת העתיקה הפולחן המקודש הלך יד ביד עם הזמן המקודש.
הרי אז (שבו כי זה הולך להפיל אתכם) לא היו טלפונים חכמים, לא רדיו ואפילו לא שעון. מי שהיו אחראים על קביעת הזמן היו הכהנים ולכן הגיוני לצפות למצוא את ההתייחסות ללוח השנה בכתבים המקודשים.

אז איך זה יכול להיות?

התשובה מורכבת ומעניינת מכדי לחשוף אותה בפוסט קצר אבל בקצרה:
זה לא רק שסדר החודשים השתנה (תשרי הפך משביעי לראשון) אלא כל הלוח היה שונה. בתקופת בית המקדש השני (וכנראה גם הראשון) הלוח היה לוח שמשי מיוחד וייחודי, שכן מופיע בכתבי הקודש היהודיים אבל לא בתנ"ך.

מבולבלים? – מוזמנים לצאת איתי לסיור המרתק בעקבות הסיפור המטורף של מגילות מדבר יהודה (ובינתיים, ליחצו כאן כדי לקרוא את התגובות לאחד הסיורים).

 אז למה השתנה הלוח?

בשנת 70 לספירה התרחש אחד האירועים המשמעותיים בדברי הימים של העם היהודי – בית המקדש חרב.
במכה אחת של חרב ההיסטוריה נעלם הציר המרכזי שסביבו סבב הפולחן היהודי במשך מאות שנים:
עיר-מקדש-קורבנות-כוהנים
חכמים (חז"ל), ניצבו בפני צומת גורלית. היה עליהם לצקת משמעות חדשה לדת היהודית. לכן הם קיבלו מספר החלטות משמעותיות ששינו לעד את ההיסטוריה היהודית.

אחת ההחלטות הייתה לשנות את לוח השנה... אבל אם משנים, אז במה לבחור?

הם יכלו להישאר עם הלוח השמשי (הכוהני) – אבל קביעת הזמן היא כוח פוליטי משמעותי והם לא רצו להחזיר את אותו כוח לכוהנים. אז לוח כוהני – אאוט.
גם הלוח הרומאי, שנקבע ע"י יוליוס קיסר ומסמל עבודת אלילים לא ממש "השתלב" בתוכנית שלהם. אז לוח רומאי – אאוט.

לכן הם המציאו לוח חדש שהעיקרון השולט בו: "שום דבר לא קבוע – אנחנו נקבע ונגיד לכם": מתי מתחיל כל חודש, כמה ימים יש בחודש, כמה ימים יש בשנה.
עברו עוד כמה מאות שנים עד שהלוח שוכלל וסונכרן ולמעשה היום זה לוח שמשי שמבוסס על מחזורי הירח. או לוח ירחי שמותאם לשנה השמשית.

נשמע מסובך?
זה בדיוק כמו בהייטק שלנו, אם יש שני פתרונות אז כנראה נבחר במסובך מבין השניים אבל נסביר לכולם למה זה הפתרון הנכון והיפה.


שנה טובה לכולם.